ביום 9.10.2024 ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, פסק דין המאשר את הסדר הפשרה בין התובעת הייצוגית שמשרדנו מייצג בתביעה ייצוגית כנגד חברת KIA העולמית ויבואניה בארץ, חברת טלקאר [ת"צ 45915-03-22 ספיר נ' טלקאר חברה בע"מ ואח'].
בתביעה שנוהלה על ידי משרדנו (בשיתוף פעולה עם עוה"ד דוד מזרחי ורון סולן), טענה התובעת, בעלים של רכב קיה נירו, כי בפנסי החזית של רכבי קיה נירו משנות ייצור 2016 עד 2019, ששווקו בישראל, נגרמת ירידה בפיזור אלומת האור של הפנס הקדמי, וכתוצאה מכך חלק מהרכבים נכשלים במבחן הרישוי השנתי (טסט) ונדרשים להחליף הפנס. עוד טענה התובעת, כי מדובר בתקלת בטיחות סדרתית, אשר מסכנת את הנוסעים ברכב וגורמת נזק כלכלי לבעלי הרכבים שנדרשים להחליף את הפנסים על חשבונם ו/או לבצע מבחר רישוי חוזר. עוד נטען כי הנתבעות, (קיה העולמית, ו-טלקאר, יבואנית רכבי קיה לישראל, וכן מפעילה רשת מוסכים מורשים המטפלים ברכבי קיה), ידעו על הפגם ולא פעלו ביוזמתן לתקנו וליידע את בעלי הרכבים. התובעת עצמה גילתה על התקלה כשרכבה נכשל במבחן רישוי ונפסל לנסיעה עד לתיקון הפנסים. הנתבעות אמנם החליפו את הפנסים על חשבונן, אך בשל מחסור בחלפים נאלצה התובעת להמתין תקופה ארוכה, שבה הרכב היה מושבת, דבר שגרם לה הוצאות. לפיכך תבעה צו עשה שיחייב את הנתבעות לביצוע קריאה חוזרת לרכבים (Recall), הארכת תקופת האחריות על הרכבים ל-10 שנים, ופיצוי כספי על הוצאות שנגרמו לחברי הקבוצה – בין משום שהחליפו פנסים על חשבונם, בין משום שנכשלו במבחן רישוי ונדרשו לבצע מבחן חוזר, ובין משום שהמתינו לחלפים ונאלצו להשבית את רכבם כמו המבקשת. סכום הנזק הוערך ביותר מ-2.5 מיליון שקלים.
הנתבעות, טענו בכתב הגנתן, בין היתר, כי לא מדובר בתקלה בפנס, אלא בבלאי סביר של רכיב מסוים (המעטפת הפנימית של הרפלקטור שאחראי על מיקוד האור), שקורה בשל חלוף הזמן, ובישראל בלבד, ככל הנראה נוכח חשיפת הפנס לשמש חזקה, טמפרטורות גבוהות, והדלקת אורות במשך היום. בעיה זו תוקנה בפנסים שנמכרו לאחר 2019.
התובעת בתגובה לתשובת הנתבעות, דחתה את כל טענותיהן וטענה כי מרכזי השירות של הנתבעות אינם בודקים את עוצמת פנסי החזית במסגרת הטיפולים התקופתיים; שלא ניתן לטפל בתקלה סדרתית (כל שכן תקלה בטיחותית) באמצעות מדיניות "רצון טוב"; שמדיניות "רצון טוב" אינה עולה כדי הארכת אחריות בהעדר יידוע בעלי הרכבים אודות הפגם ואודות הנכונות של היצרן/יבואן לשאת בעלות תיקון הפגם ככל שהוא מתרחש, שמדיניות "רצון טוב" שננקטה ע"י המשיבה 1, ככל שננקטה, נולדה רק לאחר שהוגשה בקשת האישור וראיה לכך היא העובדה שמרכזי השירות של הנתבעות דרשו וגבו תשלום בגין החלפת הפנסים ברכבים בהם היה פגם בפנסים לאחר תום תקופת האחריות ולכך שתעודת אחריות אינה פוטרת את הנתבעות מאחריות לתקלות סדרתיות.
בעקבות מספר דיונים והמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסדר פשרה, שנביא את עיקריו להלן:
- הנתבעות ימשיכו, לתקופה של 9 שנים ממועד מסירת כל אחד מהרכבים בקבוצה שהוגדרה (כלי רכב מתוצרת Kia, דגם נירו (Niro) משנות ייצור 2016-2019), להחליף את הפנסים בהם התגלה הליקוי על חשבונן, גם מעבר לתקופת האחריות.
- הנתבעת התחייבה ליידע את כל בעלי הרכבים כי הם מוזמנים לבצע בדיקה של עוצמת פנסי החזית המקוריים בכל אחד ממרכזי השירות המורשים של טלקאר, ובמידת הצורך, ככל שימצא כי ישנה היחלשות עוצמת האור הבוקעת מהם, יוחלפו פנסי החזית המקוריים בפנסי חזית חדשים ללא עלות, במהלך כל תקופת ההסדר.
- טלקאר תנחה את מוסכיה המורשים לבצע בדיקה ייזומה (ובמקרה הצורך, החלפה) של פנסי החזית המקוריים, וזאת אחת לשנה במסגרת טיפול תקופתי של הרכב וכן במסגרת בדיקה לפני ביצוע טסט שנתי. ההחלפה של פנסי החזית המקוריים בפנסי החזית החדשים תתבצע בהתאם להוראות היצרן, וללא חיוב חבר הקבוצה.
- הנתבעות יעניקו אחריות של שנתיים או עד 40,000 ק"מ (לפי המוקדם) לפנסי החזית מהמק"ט החדש (בדומה לחלפים מקוריים דומים אחרים).
- תקופת ההסדר: תשע שנים ממועד מסירת הרכב, ובכל מקרה תינתן אחריות מינימאלית של שנה ממועד אישור ההסכם על ידי בית המשפט.
- חלקי חילוף: טלקאר תעשה את מירב המאמצים להחזיק במלאי חלקי חילוף באופן שיאפשר את החלפת פנסי החזית המקוריים בפנסי החזית במק"ט החדש. ככל שחבר קבוצה יימצא זכאי להחלפת פנסי החזית המקוריים בפנסי החזית במק"ט החדש, אך במועד בדיקת רכבו לא יימצאו חלקי חילוף המאפשרים את ההחלפה באופן מיידי, תימסר לבעל הרכב אסמכתא בכתב בדבר אי ביצוע ההחלפה בשל חוסר במלאי. טלקאר תפנה לאותו חבר קבוצה עם הגעת החלפים למלאי, ותזמין אותו לביצוע ההחלפה.
- החלפת בעלות: הזכאות לבדיקה וההחלפה במידת הצורך היא פר רכב. כך, שבמקרה בו תועבר הבעלות ברכב לאדם אחר לאחר מימוש הזכאות לפי הסכם זה, לא יהיה זכאי הבעלים החדש (הרוכש) לכל הטבה נוספת.
בית המשפט אישר את הסכם הפשרה בקובעו כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ובכלל זה – האם הירידה בפיזור האור היא תקלה או בלאי סביר?; חובת הנתבעות לתקן בעיה ידועה ברכב גם לאחר סיום תקופת האחריות; מועד זיהוי הבעיה בפנסים והפעולות שנקטו הנתבעות; חובת הנתבעות ליידע ביוזמתן את בעלי הרכבים (להבדיל מהמתנה לקרות התקלה והחלפה על חשבונן); משמעות נטילת האחריות והחלפת הפנסים על חשבון הנתבעות; קיומם של נזקים עקיפים; האחריות לנזקים עקיפים; ועוד.
בית המשפט קבע כי הסדר הפשרה שגיבשו הצדדים ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ממספר טעמים. כבר ב-2019 שונה מבנה הפנס והבעיה חדלה מלהופיע. ההסכם רלוונטי אפוא למספר מוגבל של רכבים, חלקם עלו על הכביש ב-2016, לפני למעלה משמונה שנים, וההסכם קובע כי פנסים שבהם תתגלה התקלה יוחלפו על חשבון הנתבעות , מעבר לתקופת אחריות, וכך מבטיח את זכויות בעלי הרכבים, בין אלו שעניינם כבר הוסדר ובין אלו שעניינם יתגלה במסגרת תקופת ההסדר. בשים לב לעמדת המדינה, מובהר כי ההסכם יחול גם על מי שכבר החליפו פנסים על חשבונם, והם ישופו בדיעבד, כפוף להצגת ראיות מתאימות לגבי ההוצאה והסיבה. יתרונו הגדול של ההסדר על פני המצב הקיים, שבו הנתבעות כבר החליפו פנסים על חשבונן, הוא שעתה מיודעים כל בעלי הרכבים, באופן ברור ויזום, הן על אפשרות היחלשות האור בפנסי החזית, הן על יכולתם לבצע בדיקה במרכזי השירות המורשים, ובהתאם לצורך להחליף את הפנסים בפנסים חדשים ללא עלות, והן על אפשרות קבלת החזר אם החליפו את הפנסים על חשבונם.
לבסוף, בית המשפט פסק גמול לתובעת הייצוגית ושכר טרחה לעוה"ד המייצגים.